Relocationotes

by Hagar Sides

Love letter to Atlanta

June 5, 2019 by Hagar Sides Leave a Comment

20150930_111335

Six years ago, I was sitting in the Atlanta Centennial Olympic Park, watching children running around the fountain to the sound of Frank Sinatra, finding it difficult to part from a city I had just visited.

“It’s just the beginning,” I heard her whisper
“You’ll come back,” she said.
She was right. Atlanta was right.
A year later I returned with three suitcases to the unknown.

I moved here by myself.
Apart from a friend I knew from Israel (Roi Shoshan), and a tourist trip I made the year before, I did not know anyone, certainly not the city itself. It took me two months, until I got confidence, and began to explor the streets of Atlanta, the restaurants, the bars, the neighborhoods, the people, and the multiculturalism.

Atlanta quickly became my best friend, she told me about the South and all about the United States of America.

I went to the office during the week, and during the weekend we would spend time together, sometimes people would join, but most of the time we would be alone, only me and her.
I talked about her with glittering eyes so everyone will know how amazing my Atlanta is.

Atlanta gave me the biggest airport in the world, with flights to most destinations; Mexico, Costa Rica, and Colombia. She showed me singers like: Bruce Springsteen, Cindi Lauper, Snoop Dogg, Eminem, Justin Bieber, Cher, Justin Timberlake, Blondie, etc.
Her diversity was in every aspect of her life with Broadway shows, Opera, Ballet, Museums, the Clermont, and Swinging Richards.

Atlanta gave me friends that are my family. The kind that made me want to be better (and thinner). Atlanta made me explore, discover, and show the world the real story of USA.

Most of all, Atlanta made me a writer become better version of myself.

While I was in Atlanta, US had two presidents and two houses were elected.
There were elections for the city Mayor and the governor.
I had four roommates, each one of whom taught me a lesson
I visited 14 states, countless cities and towns in the United States
Atlanta got to the playoffs in NFL, NBA, MLS (and won)
All this and she was still Atlanta,
Welcoming and Green.

For five years we were one.
“I’m Hagar from Atlanta,” I always proudly answer.
Atlanta is part of me.

“You’ll be fine,” she whispers to me for few days.
“We had fun together,” she says, trying to soften the goodbye
“We’ll meet again, I’m sure.”

Atlanta,

I love you.

Filed Under: Art, Atlanta, Blog, Food, Israel, Sea food, Travel

< Previous

Leave a Reply Cancel reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

About

About

My name is Hagar. I’m 38 years old, born and raised in Israel and live the life of a teenage girl; therefore, I appear in my 20’s. Three years ago, (can’t believe it has been … [Read More...]

Know me better

לקראת חזרתי לישראל לפני מספ לקראת חזרתי לישראל לפני מספר שנים, כשהתחלתי לחפש עבודה בישראל בעולמות השיווק, הכירו לי את @nzavaro , "תגיעי לישראל, נדבר," הוא ענה למייל. 
הגעתי לישראל, דיברנו. קבענו פגישה. 

הגעתי למשרדים של סוכנות הפירסום @ze_streetwise  ברוטשילד, נכנסתי למשרד של ניר וככה על המדף, בלטה הכריכה הצבוה של הספר "קראשינג איט" של גארי ויינרצ'וק (גורו המדיה שלי): "אתה מכיר את גארי?" שאלתי.
"אני מכיר את גארי כבר עשור," הוא ענה. 

בתוך כל הזרות שהרגשתי באותם שבועות, זה היה בין אחד הרגעים שהרגשתי שמישהו מבין משהו ממה שאני ממלמלמת בשיחות עם אנשים וראיונות עבודה מאז שחזרתי לישראל. 

מאותו הרגע ניר ואני מחליפים דעות, רעיונות, מתווכחים, הוא מייעץ וייעץ לי לא מעט לפני פתיחת העסק וגם אחריו וסוכנות סטריטוויז הייתה בין הלקוחות הראשונים שלי לכתיבת תוכן. 

אחרי שלוש שנים מאותה היכרות, לפני מספר שבועות הפכנו את זה לרשמי והתחלתי לעבוד יחד עם ניר וצוות  סטירטוויז. כשחשבנו איך לספר לכם, עלו מספר רעיונות, אבל אז ניר הציע שפשוט נקליט את כל הדיונים והויכוחים שיש לנו במשרד בכל הנוגע לשיווק, מדיה, רשתות חברתיות, מיתוג, יזמות, טרנדים ועוד. 

אז נעים מאוד, תכירו את "חוכמת רחוב" - הפודקסט החדש שלנו מבית היוצר של סטריטוויז בו כל שבוע נדון בסוגיות אחרות בקלילות, בבדיחות, ברצינות, ללא הסכמות, בדיוק כמו בחיים האמיתיים.
לפני כמה שבועות הוזמנתי לתו לפני כמה שבועות הוזמנתי לתוכנית מיוחדת בנושא תקשורת וטרור בהנחיית @lucyaharish (כן, היא ממגנטת ומרשימה גם במציאות) וגדי סוקניק בדמוקרט TV 🤩

אם במהלך הלימודים שלי באוניברסיטת בן גוריון ובבינתחומי בהתמחות בלימודי טרור ותקשורת ועיסוק בתחום הביטחון, היו אומרים לי שאני אדבר על זה בטלויזיה, לא נראה לי שהייתי מאמינה. 
זה קרה. 

תודה ל- @democratv על ההזמנה 🙏🏼

לינק לצפיה בכל האייטם - 
https://youtu.be/3y5ZUOjTgqM
השאלה הכי חשובה ששאלו אותי השבוע - מה המאכל האהוב עליי בפסח 😆 #משכןלילה #ערוץהכנסת @hanizubida @knessettv
לבקשתכם העליתי את הדברים שא לבקשתכם העליתי את הדברים שאמרתי בסטורי על הכתב בהקשר לתקשורת המונים וטרור - מוזמנים לשתף. 

דברים שכתבתי בקורס ל"טרור וגרילה" (2006 אוניברסיטת בן גוריון):

כיצד משיגים ארגוני הטרור את יעדיהם? תשובה לשאלה זו טמונה בתקשורת ההמונים אשר מעצבת ומשפיעה על דעת הקהל, קנצלר כינה זאת "תעמולת המעש". מילר ורסל סיכמו זאת במשפט אחד: "הטרור הוא
תיאטרון השואף להרשים."

אם כן, תקוותם של הטרוריסטים טמונה בהצלחת מבצעיהם, שאלו יטילו פחד על ציבור מסויים, יעניקו להם כבוד בעייני ציבור אחר, ויביכו את השלטון והמשטר. על-ידי סיקור נרחב בכל אמצעי התקשורת, במודע או שלא במודע מספקת תקשורת ההמונים, אריכות ימים למבצעי טרור.

ארגוני טרור יכולים לסמוך על התקשורת שתפיץ את אימתם בקרב אלו שלא היו נוכחים במקום הארוע, דוגמת אסון התאומים אשר שודר בשידור חיי בכל רשתות השידור בעולם.

כל שידור / שיתוף / האשמה / ויכוח הנוגעים לפיגוע טרור משרת אך ורק את האינטרס הטרוריסטי ופוגע בנפשם של הצופים והעוקבים שלכם באופן שלא ניתן לתאר אותו במילים.

בתקווה לימים שקטים
תוכנית #משכןלילה 3.3.22 • וככה תוכנית #משכןלילה 3.3.22 • וככה יעשה לאיש שמחלל קפה במיקרו  @hanizubida 🤨 הבאתי את הטורקים כחיזוק ☕ #ערוץהכנסת #קפה #מיקרו #אוהביקפה #לאיכולהלהפסיק
@knessettv
עוד כמה ימים ישטפו את הרשתות החברתיות תמונות ופוסטים הקשורים להעצמת נשים, הרצאות וחיבוקים.

א.נשים יספרו כמה מקום העבודה שלהם מדהים ומחבק, מעצים ומרים לנשים, אבל השורה התחתונה היא: 

כמה נשים עובדות בחברה?
כמה מהן בעמדות בכירות?
האם הן משתכרות כמו גברים באותו התפקיד?
האם השתפרתם משנה שעברה?
ומה היעדים שלכם לשנה הבאה? 

אבל היי, העיקר שיהיו עוגות בצבע ורוד והרצאה של אישה שהצליחה בחיים וכולם יטפחו לעצמם על השכם עד לשנה הבאה.

#יוםהאישההבינלאומי2022 #חודשהאישה2022 
#womenempoweringwomen #internationalwomensday2022 
 
החולצה של @pinkisforboystlv ♥️
תוכנית #משכןלילה 20.2.22 • סקירת ציוצי טוויטר- אילו אנשים אתם, מחממים קפה במיקרו? 🙄 
@hanizubida @knessettv 
#ערוץהכנסת #קפה #מיקרו #טוויטר #סקירה 

לובשת את החולצה של @a_akal_m שמצאתי אצל @karina_laufer_dayan האחת והיחידה. 
הגורמט המנצנץ של @sk.shanikalay
•טיקטוק כתופעה חברתית• ביום שישי ה- 11.2.22 אני מגיעה לקרינה לדבר על אובססיית הטיקטוק שלי (התרגשות שיא!) למה זה ממכר כל כך, איך זה משפיע עלינו כחברה ועל עתיד הרשתות החברתיות. לינק לרכישת כרטיסים בביו וכמובן אצל @karina_laufer_dayan נתראה ♥️
#karina #karinafashion #karinastyle
השבועות האחרונים לא קלים. לאף אחד מאיתנו. כל אחד ואחת מסיבותיו. עוד רבות ידובר וינותח על התקופה הזאת באנושות. כשאני אכתוב את הביוגרפיה שלי אני אספר שפוטרתי ופתחתי עסק. שהייתי מאוד פעילה ברשתות החברתיות, שהופעתי בטלויזיה, עיצבנתי אנשים ונגעתי בחלקם. 

אבל יותר מהכל אני אספר שלהיות בעלת עסק זה רכבת הרים רגשית, בלתי צפויה. מן מצב תמידי של מאניה דיפרסיה. כשיש לקוחות ופרוייקטים את בהיי מטורף, בקושי ישנה, בקושי נושמת או אוכלת ומחכה לרגע שיהיה לך אויר לנשימה וכשאין לקוחות ופרוייקטים את נזכרת בערגה באותם חודשים שקרעת את התחת בעבודה. 

בשיחות עם בעלי עסק רבים אני מבינה שזה משהו שקורה כל הזמן ואיכשהו לומדים להתרגל אליו עם הזמן בהנחה שמיישמים כל מה שלומדים לאורך הדרך. 

אני מודה. אני עדיין לומדת. הפחדים חוזרים, השאלות הגדולות האם עשיתי את הדבר הנכון חוזרות והרגעים בהן הייתי בהיי נראים כמו זיכרון רחוק שקרה פעם, ממזמן, בעידן אחר. 

אז החלטתי להזכיר לעצמי שרק לפני חודשיים, אחרי שלושה ימים עבודה כייפים במצפה רמון, בדרכי חזרה לתל אביב עצרתי במיוחד בכנעניה במדרשת בן גוריון בשדה בוקר ואכלתי את סנדוויץ הקרואסון הזה עם גבינת גאודה ועוד דברים טעימים שהיו שם והייתי בהיי מטורף ואהבתי את העבודה שלי ואת האתגרים שבאים איתה וחיבקתי את המכשולים ואת הרגעים הקשים ואמרתי לעצמי שכשיהיה קצת יותר קשה תזכרי כמה את אוהבת את זה. 

קרואסון @knaaniya
תודה על התזכורת @raysegev
**ללמוד לנהל את הפלטפורמה במ **ללמוד לנהל את הפלטפורמה במקום שהיא תנהל אותך**
"לא בטוחה שהפוסט הזה מתאים ללינקדין, אולי כדאי לי לפרסם אותו בפייסבוק" - כל מי שנמצא ברשתות החברתיות או עוסק בתחום מודע לקונפליקט להתלבטות בהעלאת תכנים מסויימים בפלטפורמות מסויימות.

תמיד הייתי פוליטית, אני בוגרת שני תארים במדעי המדינה וממשל.
אני פוליטית. זה חלק בלתי נפרד מהאישיות שלי.

לפני כשנה החלטתי לשתף בסטורי (הפיצ'ר הדוקומנטרי של אינסטגרם) על האקטיביזם הפוליטי שלי. קיבלתי הודעות כמו "זה לא המקום, לכי לפייסבוק ולטוויטר." העזתי לערער על המרקם האינסטגרמי והבועתי של חוקרי האוכל, האופנה והלייף סטייל. זה קרה לי גם בלינקדין, כשהעליתי סוגיות מסויימות הנוגעות לשוק העבודה אבל מה לעשות גם נוגעות לפוליטיקה.

ואז הגיעו הטילים לתל אביב, בלה וג'יג'י חדיד בניגוד לאחרים ויתרו על הפוליטיקלי קורקט ואמרו את אשר על ליבן. האינסטגרם הפך לזירה פוליטית לכל דבר ועניין.

אבל לאנשים יש זיכרון קצר והם חזרו לעצמם מהר מאוד. עד הפעם הבאה.

אני לא הפסקתי. עשיתי לייבים באינסטגרם, סאטירה פוליטית בטיקטוק, צייצתי ועדיין מצייצת בטוויטר. "את חייבת להיזהר עם הפוליטיקה, לקוחות לא אוהבים את זה"
הקולות המשיכו.

כעבור שנה, כשאני מחזיקה באמתחתי פינה בערוץ טלויזיה וקהל לקוחות, מאמרי דעה במגוון תחומים ופעילות ברשתות החברתיות הרבות, אני יכולה לומר בכנות שאילולא התכנים הפוליטים שלי, הטיקטוקים המביכים שלי, כל זה לא היה קורה.

אז המסר שלי אליכם לשנה החדשה הוא ללמוד לנהל את הפלטפורמה במקום שהיא תנהל אותך, לא לפחד, להיות ממוקדים, להאמין בעצמכם והפלטפורמה תתאים את עצמה אליכם. 

תודה ל @hanizubida על ההזדמנות ולערוץ הכנסת על הבמה @knessettv
Follow on Instagram

More

Archive

Copyright ©2022 · relocationotes.com · Powered by Devunet