Relocationotes

by Hagar Sides

Israeli Identity -IAC conference as case study

February 18, 2019 by Hagar Sides Leave a Comment

20181201_232345 (1)

Last November I attended to The Israel American Council (IAC) Conference in Florida, and I’m sharing with you my personal expirience (Due diligence, I was at the conference as part of my work and as an active part of the IAC organization in Atlanta.

Well, I’m an Israeli who live in the United States. I have Israeli friends and we try to have a Shabbat dinner every week. There are other Israelis who live here who listen to Israeli music all the time, watch Israeli television channels and are members of Israeli Facebook groups. There are also a few other Israelis I know here whose Israeli identity starts and ends with their Israeli passport.

The question of identity is a question that I have been discussing throughout the entire period since I moved to the United States. At the IAC conference, I heard many times different definitions of “Israeli-American”, “American-Israeli”, and keeping Israel as a component of their identity.

Who is an Israeli?
Is this someone who was born in Israel and lives there?
Is this a child born to Israeli parents but wasn’t born in Israel?
Is this someone who has made “Aliah” (using your Jewish to return to Israel)?

If I do define myself as an Israeli, should I automatically care about what happens there if I don’t live there? Am I supposed to associate every anti-Semitic act taking place in the world with hatred of Israel? Should Jews support Israel? Is it okay to say that I am an Israeli without being expected to explain the conflict or have an opinion on political issues?

Also, what does it mean if I define myself as “Israeli-American” or “American-Israeli” because I choose to combine the two countries? And if I put a country’s name before the other, am I more like that than the other?

“Oh sister, you are exhausting. There’s a problem of identity for Israelis living in the Diaspora. We get it, but what do you want?” I hear some of you ask me while I write these lines.

I understand and do not expect people who have not lived in another country to understand what I’m writing here, and yet I offer you a rare glimpse into questions many Israelis have in the context of identity and its implications.

If you are still here, I will gladly tell you that at the annual IAC conference, that’s what I did a few days; I tried to answer all these questions. I participated in many panels, including those who were close to my heart and those who weren’t. I heard a variety of opinions, got angry, excited, saddened, and happy. I met a lot of people, including some I knew on social network sites, and I finally got to know them personally.

My highlight moments were the hug from Miriam Peretz (!), Yehuda Poliker‘s performance, the picture with Tzahi Halevy from the TV show “Fauda“, and the dance party with all the participants, who shook the walls of the hotel in Florida.

The moments when I sat for coffee, drink or have lunch with other participants and talked about what we heard in the panels, about life here in the US, about life in Israel from a perspective of time, distance and especially identity, were the unforgettable ones.

My personal feeling was that I was in a safe space, along with another 3200 participants, with the desire to share our identity questions, and try to get answers. The absurd thing is that the more you talk about it, the more questions you have. And the answers? There are no answers; there are decisions to accept to live a lifetime with questions.

I’m not here to sell you the annual IAC conference and the organization’s work. You can read that on their website. I am here to suggest that you listen to other people who see their Israelites different from yours, even if it’s not like your own opinion. Whether it’s active in the community you live in or not, whether it’s going to an IAC conference and going to a lecture by Meir Shalev, each of us adopts a certain identity, and it should be okay that not all Israelis share the same Israeli identity, if at all.

Hagar.

Filed Under: Activism, Advocacy, Atlanta, Blog, IAC, Identity, Israel, Israel Advocacy, Israel politics, politics, Travel

< Previous
Next >

Leave a Reply Cancel reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

About

About

My name is Hagar. I’m 38 years old, born and raised in Israel and live the life of a teenage girl; therefore, I appear in my 20’s. Three years ago, (can’t believe it has been … [Read More...]

Know me better

לקראת חזרתי לישראל לפני מספ לקראת חזרתי לישראל לפני מספר שנים, כשהתחלתי לחפש עבודה בישראל בעולמות השיווק, הכירו לי את @nzavaro , "תגיעי לישראל, נדבר," הוא ענה למייל. 
הגעתי לישראל, דיברנו. קבענו פגישה. 

הגעתי למשרדים של סוכנות הפירסום @ze_streetwise  ברוטשילד, נכנסתי למשרד של ניר וככה על המדף, בלטה הכריכה הצבוה של הספר "קראשינג איט" של גארי ויינרצ'וק (גורו המדיה שלי): "אתה מכיר את גארי?" שאלתי.
"אני מכיר את גארי כבר עשור," הוא ענה. 

בתוך כל הזרות שהרגשתי באותם שבועות, זה היה בין אחד הרגעים שהרגשתי שמישהו מבין משהו ממה שאני ממלמלמת בשיחות עם אנשים וראיונות עבודה מאז שחזרתי לישראל. 

מאותו הרגע ניר ואני מחליפים דעות, רעיונות, מתווכחים, הוא מייעץ וייעץ לי לא מעט לפני פתיחת העסק וגם אחריו וסוכנות סטריטוויז הייתה בין הלקוחות הראשונים שלי לכתיבת תוכן. 

אחרי שלוש שנים מאותה היכרות, לפני מספר שבועות הפכנו את זה לרשמי והתחלתי לעבוד יחד עם ניר וצוות  סטירטוויז. כשחשבנו איך לספר לכם, עלו מספר רעיונות, אבל אז ניר הציע שפשוט נקליט את כל הדיונים והויכוחים שיש לנו במשרד בכל הנוגע לשיווק, מדיה, רשתות חברתיות, מיתוג, יזמות, טרנדים ועוד. 

אז נעים מאוד, תכירו את "חוכמת רחוב" - הפודקסט החדש שלנו מבית היוצר של סטריטוויז בו כל שבוע נדון בסוגיות אחרות בקלילות, בבדיחות, ברצינות, ללא הסכמות, בדיוק כמו בחיים האמיתיים.
לפני כמה שבועות הוזמנתי לתו לפני כמה שבועות הוזמנתי לתוכנית מיוחדת בנושא תקשורת וטרור בהנחיית @lucyaharish (כן, היא ממגנטת ומרשימה גם במציאות) וגדי סוקניק בדמוקרט TV 🤩

אם במהלך הלימודים שלי באוניברסיטת בן גוריון ובבינתחומי בהתמחות בלימודי טרור ותקשורת ועיסוק בתחום הביטחון, היו אומרים לי שאני אדבר על זה בטלויזיה, לא נראה לי שהייתי מאמינה. 
זה קרה. 

תודה ל- @democratv על ההזמנה 🙏🏼

לינק לצפיה בכל האייטם - 
https://youtu.be/3y5ZUOjTgqM
השאלה הכי חשובה ששאלו אותי השבוע - מה המאכל האהוב עליי בפסח 😆 #משכןלילה #ערוץהכנסת @hanizubida @knessettv
לבקשתכם העליתי את הדברים שא לבקשתכם העליתי את הדברים שאמרתי בסטורי על הכתב בהקשר לתקשורת המונים וטרור - מוזמנים לשתף. 

דברים שכתבתי בקורס ל"טרור וגרילה" (2006 אוניברסיטת בן גוריון):

כיצד משיגים ארגוני הטרור את יעדיהם? תשובה לשאלה זו טמונה בתקשורת ההמונים אשר מעצבת ומשפיעה על דעת הקהל, קנצלר כינה זאת "תעמולת המעש". מילר ורסל סיכמו זאת במשפט אחד: "הטרור הוא
תיאטרון השואף להרשים."

אם כן, תקוותם של הטרוריסטים טמונה בהצלחת מבצעיהם, שאלו יטילו פחד על ציבור מסויים, יעניקו להם כבוד בעייני ציבור אחר, ויביכו את השלטון והמשטר. על-ידי סיקור נרחב בכל אמצעי התקשורת, במודע או שלא במודע מספקת תקשורת ההמונים, אריכות ימים למבצעי טרור.

ארגוני טרור יכולים לסמוך על התקשורת שתפיץ את אימתם בקרב אלו שלא היו נוכחים במקום הארוע, דוגמת אסון התאומים אשר שודר בשידור חיי בכל רשתות השידור בעולם.

כל שידור / שיתוף / האשמה / ויכוח הנוגעים לפיגוע טרור משרת אך ורק את האינטרס הטרוריסטי ופוגע בנפשם של הצופים והעוקבים שלכם באופן שלא ניתן לתאר אותו במילים.

בתקווה לימים שקטים
תוכנית #משכןלילה 3.3.22 • וככה תוכנית #משכןלילה 3.3.22 • וככה יעשה לאיש שמחלל קפה במיקרו  @hanizubida 🤨 הבאתי את הטורקים כחיזוק ☕ #ערוץהכנסת #קפה #מיקרו #אוהביקפה #לאיכולהלהפסיק
@knessettv
עוד כמה ימים ישטפו את הרשתות החברתיות תמונות ופוסטים הקשורים להעצמת נשים, הרצאות וחיבוקים.

א.נשים יספרו כמה מקום העבודה שלהם מדהים ומחבק, מעצים ומרים לנשים, אבל השורה התחתונה היא: 

כמה נשים עובדות בחברה?
כמה מהן בעמדות בכירות?
האם הן משתכרות כמו גברים באותו התפקיד?
האם השתפרתם משנה שעברה?
ומה היעדים שלכם לשנה הבאה? 

אבל היי, העיקר שיהיו עוגות בצבע ורוד והרצאה של אישה שהצליחה בחיים וכולם יטפחו לעצמם על השכם עד לשנה הבאה.

#יוםהאישההבינלאומי2022 #חודשהאישה2022 
#womenempoweringwomen #internationalwomensday2022 
 
החולצה של @pinkisforboystlv ♥️
תוכנית #משכןלילה 20.2.22 • סקירת ציוצי טוויטר- אילו אנשים אתם, מחממים קפה במיקרו? 🙄 
@hanizubida @knessettv 
#ערוץהכנסת #קפה #מיקרו #טוויטר #סקירה 

לובשת את החולצה של @a_akal_m שמצאתי אצל @karina_laufer_dayan האחת והיחידה. 
הגורמט המנצנץ של @sk.shanikalay
•טיקטוק כתופעה חברתית• ביום שישי ה- 11.2.22 אני מגיעה לקרינה לדבר על אובססיית הטיקטוק שלי (התרגשות שיא!) למה זה ממכר כל כך, איך זה משפיע עלינו כחברה ועל עתיד הרשתות החברתיות. לינק לרכישת כרטיסים בביו וכמובן אצל @karina_laufer_dayan נתראה ♥️
#karina #karinafashion #karinastyle
השבועות האחרונים לא קלים. לאף אחד מאיתנו. כל אחד ואחת מסיבותיו. עוד רבות ידובר וינותח על התקופה הזאת באנושות. כשאני אכתוב את הביוגרפיה שלי אני אספר שפוטרתי ופתחתי עסק. שהייתי מאוד פעילה ברשתות החברתיות, שהופעתי בטלויזיה, עיצבנתי אנשים ונגעתי בחלקם. 

אבל יותר מהכל אני אספר שלהיות בעלת עסק זה רכבת הרים רגשית, בלתי צפויה. מן מצב תמידי של מאניה דיפרסיה. כשיש לקוחות ופרוייקטים את בהיי מטורף, בקושי ישנה, בקושי נושמת או אוכלת ומחכה לרגע שיהיה לך אויר לנשימה וכשאין לקוחות ופרוייקטים את נזכרת בערגה באותם חודשים שקרעת את התחת בעבודה. 

בשיחות עם בעלי עסק רבים אני מבינה שזה משהו שקורה כל הזמן ואיכשהו לומדים להתרגל אליו עם הזמן בהנחה שמיישמים כל מה שלומדים לאורך הדרך. 

אני מודה. אני עדיין לומדת. הפחדים חוזרים, השאלות הגדולות האם עשיתי את הדבר הנכון חוזרות והרגעים בהן הייתי בהיי נראים כמו זיכרון רחוק שקרה פעם, ממזמן, בעידן אחר. 

אז החלטתי להזכיר לעצמי שרק לפני חודשיים, אחרי שלושה ימים עבודה כייפים במצפה רמון, בדרכי חזרה לתל אביב עצרתי במיוחד בכנעניה במדרשת בן גוריון בשדה בוקר ואכלתי את סנדוויץ הקרואסון הזה עם גבינת גאודה ועוד דברים טעימים שהיו שם והייתי בהיי מטורף ואהבתי את העבודה שלי ואת האתגרים שבאים איתה וחיבקתי את המכשולים ואת הרגעים הקשים ואמרתי לעצמי שכשיהיה קצת יותר קשה תזכרי כמה את אוהבת את זה. 

קרואסון @knaaniya
תודה על התזכורת @raysegev
**ללמוד לנהל את הפלטפורמה במ **ללמוד לנהל את הפלטפורמה במקום שהיא תנהל אותך**
"לא בטוחה שהפוסט הזה מתאים ללינקדין, אולי כדאי לי לפרסם אותו בפייסבוק" - כל מי שנמצא ברשתות החברתיות או עוסק בתחום מודע לקונפליקט להתלבטות בהעלאת תכנים מסויימים בפלטפורמות מסויימות.

תמיד הייתי פוליטית, אני בוגרת שני תארים במדעי המדינה וממשל.
אני פוליטית. זה חלק בלתי נפרד מהאישיות שלי.

לפני כשנה החלטתי לשתף בסטורי (הפיצ'ר הדוקומנטרי של אינסטגרם) על האקטיביזם הפוליטי שלי. קיבלתי הודעות כמו "זה לא המקום, לכי לפייסבוק ולטוויטר." העזתי לערער על המרקם האינסטגרמי והבועתי של חוקרי האוכל, האופנה והלייף סטייל. זה קרה לי גם בלינקדין, כשהעליתי סוגיות מסויימות הנוגעות לשוק העבודה אבל מה לעשות גם נוגעות לפוליטיקה.

ואז הגיעו הטילים לתל אביב, בלה וג'יג'י חדיד בניגוד לאחרים ויתרו על הפוליטיקלי קורקט ואמרו את אשר על ליבן. האינסטגרם הפך לזירה פוליטית לכל דבר ועניין.

אבל לאנשים יש זיכרון קצר והם חזרו לעצמם מהר מאוד. עד הפעם הבאה.

אני לא הפסקתי. עשיתי לייבים באינסטגרם, סאטירה פוליטית בטיקטוק, צייצתי ועדיין מצייצת בטוויטר. "את חייבת להיזהר עם הפוליטיקה, לקוחות לא אוהבים את זה"
הקולות המשיכו.

כעבור שנה, כשאני מחזיקה באמתחתי פינה בערוץ טלויזיה וקהל לקוחות, מאמרי דעה במגוון תחומים ופעילות ברשתות החברתיות הרבות, אני יכולה לומר בכנות שאילולא התכנים הפוליטים שלי, הטיקטוקים המביכים שלי, כל זה לא היה קורה.

אז המסר שלי אליכם לשנה החדשה הוא ללמוד לנהל את הפלטפורמה במקום שהיא תנהל אותך, לא לפחד, להיות ממוקדים, להאמין בעצמכם והפלטפורמה תתאים את עצמה אליכם. 

תודה ל @hanizubida על ההזדמנות ולערוץ הכנסת על הבמה @knessettv
Follow on Instagram

More

Archive

Copyright ©2022 · relocationotes.com · Powered by Devunet